למה באמת נכשלנו במלחמות לבנון ובטרור בכלל ???

איתן 41
מלחמת לבנון שפרצה ב- 12.7.2006 בעקבות חטיפת שני החיילים ע"י החיזבאללה נוצרה בסיטואציה חדשנית שלא הכרנו, ואשר לא מניחה שום תירוץ לכלום!

1 המלחמה פרצה כאשר המצב הכלכלי של אוצר המדינה (ולא בהכרח של העם) היה כה חזק, כפי שלפני שום מלחמה לא היה כמותו.
2 נתוני המלחמה בלבנון מוכרים לנו ביותר על כל מרכיביה. כלומר לא היו נתונים אשר לא היו ידועים מלכתחילה הן בנסיון הקרבי המעשי והן נתונים מודיעיניים. אפילו עצם עניין החטיפה- הרי כזאת וכזאת היה כבר.

3 פער יחס הארסנל ואיכותו בין שני הצדדים- הוא עצום ולטובתנו, כפי שלא היה כמותו בכל המלחמות הקודמות.
4 מעולם לא היה קונצנזוס בעם כה מוצק לפני מלחמה כפי שאירע הפעם, והפלא ופלא- אפילו לאחר הפסקת האש. לא היה חולק על צדקותה, למעט אספסוף הבטל בשישים.
5 לא היתה לנו מלחמה עם תמיכה עולמית כה עצומה כהפעם, אפילו מצד רוב מדינות ערב.

ובכל זאת הפסדנו !!!

נקודות הרווח שעליהן מדברים קברניטינו- הרי לקויות בחסר, חסרות הרבה יעדים חשובים ביותר שהיו מלכתחילה ונישכחו, ובכלל לא תאמו ולא ענו על מה שהיה מצופה ע"פ הרקורד של 5 הנקודות הנ"ל.

ביום השני לחטיפת החיילים- כתבתי מאמר בשם "התגובה על המלחמה" ושלחתי אותו באינטרנט במהלך השבוע הראשון והשני, לכל אתרי התקשורת הממלכתית ולכל חברי הכנסת היהודים.

במשפט הראשון של מאמר זה, כתבתי:

בטוח שנפסיד את המלחמה, בגלל החסידות השוטָה.

בשעתו, כנגד חומת האש של הקונצזוס שהצליח להבהיל את כולנו- הרי קול זה היה יכול לזכות רק להתעלמות, כזו הסולחת לנבערים מדעת.

אבל בדיעבד, התברר שכיוונתי לדעת "גדולים". בשעתו... כלומר אז, כמה שעות לאחר החטיפה- אפילו הרמטכ"ל בעצמו העריך מה שהעריך, הערכה שדיה כדי להשתכנע באמצעותה, כי עת למכור מניות...

לא נזרה חול לעצמינו בעיניים, בשאלות לא רלוונטיות לשם הסחת דעת מן העיקר. כגון... מניין היה לו זמן לחשוב על כך בכלל...

זה דווקא מובן. הוא ידע שקצב גלגלי הדרג המדיני איטי בדרך כלל להחליט החלטות בנושא רציני כזה... אז הוא מצא זמן....
תכלס' שאלה זו- לא רלוונטית!

רוב העם ידע שאנחנו הולכים להפסיד את המלחמה הזאת !!!!

כן !!!  לא רק הרמטכ"ל! הוא רק חלוץ, כשמו כן הוא, היה חלוץ לפעולה שתעיד מה באמת הוא חשב בינו לבין עצמו מלכתחילה.

אבל אנחנו מתביישים להודות בכך, כי בינינו לבין עצמינו ידענו שאנחנו הולכים להפסיד. אמת, לא רצינו לחשוב על זה. התעלמנו לאמור: ויהי מה...

וזאת הנקודה שאני מדבר עליה.

אז לפני שנשתלח בבקורות לכל עבר ללא הבחנה, הבה נענה בכנות לא בינינו לבין עצמינו, אלא בגלוי! שתי שאלות:

1 איך ידענו מראש שאנחנו נפסיד? אם אתה הקורא עדיין מתקשה להודות שידעת, אז לפחות קח את הרמטכ"ל לדוגמה ושאל עליו במקום על עצמך, איך הוא ידע?

2 למה התביישנו להודות בזה מראש? למה שיחקנו אותה בכאילו....?

זאת התשובה לשאלה הראשונה:

ידענו שנפסיד, כי לפי השכל הישר בין שהוא פשוט, בין שהוא מחוכם- אי אפשר לנצח טרור ע"י התכתיב הכובל של "מוסר" אשר מעוגן בחוקי דיני המלחמה, כפי שהוא מנוסח וחקוק היום !!!

וזאת משתי סיבות:
1 משום שטרור הוא גוף המאבד את עצמו לדעת.
2 משום שיעדו של הטרור הוא לפגוע ישירות באזרחים שהם באמת תמימים וחפים מפשע, כאשר את המלחמה הוא מנהל מתוך אוכלוסיה וסביבה- עאלק אזרחית. "אזרחי" הטרור- תומכים בטרור, סוגדים לטרור, בעצמם יש להם את הערכים של הטרור, הם מעריצים טרור, אוהדי טרור, ומחנכים לטרור !

החשבון "שהמוסר" הארור תובע להתחשב "באזרחי" הטרור- הוא בעוכרינו!

"מוסר" ארור זה- אונס אותנו, אם כאזרחים ואם כחיילים, לתבוע מעצמינו באופן שהוא יזום ע"י עצמינו- מחיר דמים כבד מנשוא, איום ובלתי נסבל, מחיר לא צודק, לא חכם, ובעיקר- לשוא תרתי משמע.

הודות "למוסר" ארור זה-  גם ניצחון במלחמה כזו באמצעותו- אינו ניצחון. מחיר הדמים שהוא תובע מאיתנו- לא מצדיק שום רווח, משום שבתת מודע (לבינתיים)- ברור שאפשר אחרת.

"במוסר" ארור זה- אנו אנוסים כביכול, לבחור דווקא בשיטת לחימה של "כירוגיה". קרי: רולטת נפשות מיותרת, דווקא כזו המזניקה בעשרת מונים את סטטיסיקת האבדות בנפש ובגוף וברכוש. וזה יזום ע"י עצמינו. האוייב הטרוריסטי לא הכריח אותנו לבחור בשיטה זו דווקא.

ומה שהכי מדהים- אם אנחנו יהודים- הרי מוסר זה אינו מן היהדות כלל!

סליחה... זה לא מה שהכי מדהים...

מה שבאמת הכי מדהים- הוא מילא שלא בוחרים במוסר היהדות אשר עונה תשובות נכונות והגונות וצודקות כיצד להלחם עם הטרור... ניחא! הרי יש חילונים בעולם, ולא חייבים לקבל את מוסר התורה דווקא....
 אבל למה ריבונו של מרון א-ראס, דווקא "מוסר" כה מטורף, "מוסר" שהוא לחומרה דחומרה כה מקיז דם- דווקא הוא כן??? למה???

כמו ששאלתי במאמרי "תגובה על המלחמה": מאיזה פי טבעת הפליצו את "המוסר הזה ???

לגבי השאלה השניה, (למה אנחנו מתביישים להודות בזה?) ...

נו... אנחנו שפוטים ומהפנטים ע"י מכונה המייצרת נורמות מגמתיות.. אבל נניח לזה כרגע... זו שאלה שהדור שלנו לא בשל דיו להודות בבעיה זו.

הבה נעסוק בעיקר! כי צו השעה להתגייס לעצומה ושדולה לשם עקירת "המוסר" הארור הזה מן התודעה, כל שכן מן החוק בארץ ובעולם. עצומה לחקיקה חדשה של דיני מלחמה כנגד הטרור.

חקיקה שתתחשב בראש ובראשונה בנו כלוחמים נגד הטרור!
חקיקה שתעשה הכל כדי לשמור ולעדיף את חיי הלוחמים נגד הטרור מאשר חיי "אזרחי" הטרור!
חוקה אשר תעמיד את ה"האזרחים", אכסני הטרור בפני עובדה, כי גם הם ישאו באחריות, בהרשותם ניהול מלחמה מתוכם. ומי שלא נאה לו- שלא יגור ולא יחיה בסביבת טרוריסטים, בדיוק כפי שאנשים הגונים ניזהרים מלגור בסביבת פשע!

כפר המשמש מגרש לחימה לטרור- יִמָּחֵק וישוטח כולו כקורבן עולָה כָּלִיל תַּקְטַר, ע"י חיל אויר ואש אלטילריה בטרם יכנסו לכבשו כוחות רגלים!

זהו המוסר היהודי, כך מתבקש להעשות, כך נחסוך מעצמינו שפיכות דמים של עצמינו, מטופשת ויזומה ע"י עצמינו. וזו התשובה למציאת כושר ההרתעה המתבקש, כנגד הטרור כגוף המאבד את עצמו לדעת. ואם כבר מתעסקים הסהרורים למינהם, בשאלת ההגדרה למלה "נצחון" כנגד הטרור- הרי התשובה מובנת מאליה...

הלא הדברים קל וחומר:
במתקפת הטרור ב-9/11 בניו יורק, נאלצו האמריקאים לירט מן האויר ולהפציץ מטוס נוסעים אמריקאים מבני עמם, אזרחים תמימים וחפים מפשע, משום שהשתלטו עליו מחבלים.
ואלמלא היו עושים כן, המחבלים היו גורמים לאבדות גדולות יותר, ע"י שהיו מַכְוִינִים את המטוס להתרסק אל תוך אוכלוסיה וסביבה אזרחית אשר בקרקע.

קל וחומר שיש להשמיד טרור יחד עם אזרחי סביבתו, כאשר אין ברירה, והגדרת ה"אין ברירה" לעניין זה- הוא כי כל אלטרנטיבה אחרת, יוקז יותר ויותר דווקא דם הלוחמים אשר נגד טרור.
קל וחומר כפול ומכופל, כאשר לתאוותו של "המוסר" הארור- אתה מוסיף לאותה האלטרנטיבת האבידות, גם אזרחים אשר לעורפם של הלוחמים נגד הטרור.

בהצלחה לכולנו במשימת קודש החדשה!

בתודה:
שלכם איתן בר- און.

לתגובות: ניתן גם לשלוח בדוא"ל לכתובת שלי eitan-bo@012.net.il


כתובת המסנג'ר (MSN) שלי bareket.bo@hotmail.hom
 
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
המוסר המלחמתי כנגד הטרור כפי שהוא קיים היום, חס על חיי האזרחים שבסביבת הטרור ואשר ממנה פועל הטרור. מוסר זה מאלץ את צה"ל לנקוט בשיטת לחימה כירוגית, הגובה מחיילי צה"ל מחיר דמים איום.